גמרא
פירוש
דִּלְמָא מִיַּיִן דְּאִית לַהּ צַעֲרָא הֵפֵר לָהּ מִטּוּמְאַת מֵת דְּלֵית לַהּ צַעֲרָא לֹא הֵפֵר לָהּ.
אָמְרִי טומאת מֵת נָמֵי אִית לַהּ צַעֲרָא דִּכְתִיב {קהלת ז׳:ב׳} וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ וְתַנְיָא הָיָה כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
דלמא מיין דאית לה צערא הפר – מזג וחרצן לא הפר לה דהא אמרת אין נזירות לחצאין אהכי קאמר דמפר כולו ולא שייר אלא טומאת מת משום דלא אפשר ליה להפר לה ותייתי נמי עולת העוף דהא חייל עלה אכתי נזירות לענין טומאה.
אמרי טומאת מת – ודאי הוי נמי בכלל הפרה משום דאית לה צערא כדכתיב קרא והחי יתן אל לבו והויא עינוי נפש.
דיספוד יספדון ליה כו׳ – כלומר יספוד לאינשי כי היכי דיספדון ליה נמי והיינו והחי יתן אל לבו שישתדל לעשות עם אחרים כדי שיזכה ויעשה לו כמו כן ולעיל מיניה כתיב טוב ללכת אל בית אבל וגו׳. מתני׳ קונם שאני נהנה לבריות – קונם יהא עלי כל מה שאהנה מן הבריות.
אינו יכול להפר ויכולה ליהנות מלקט שבחה ופאה – דלא של בריות הן אלא של הפקר. גמ׳ מדקאמר דאין יכול להפר משמע דאין בנדר הזה עינוי נפש משום דיכולה להתפרנס משלו.
אימא סיפא יכולה ליהנות בלקט שכחה ופיאה אבל מן הבעל לא אכלה – אלמא דבעל בכלל בריות הוא. ה״ג: אמר עולא לעולם בעל לאו בכלל בריות הוא חדא ועודי קתני כו׳ – ואין יכול להפר דמתניתין אכ״ע קמהדר דאין יכול להפר אליבא דכ״ע משום דלאו נדרי עינוי נפש הויין ולאו דברים שבינו לבינה. רב נחמן אמר לעולם בעל לאו בכלל בריות – והאי דקאמר אין יכול להפר א״צ להפר קאמר.
ויכולה ליהנות בלקט כו׳ – משנתגרשה קאמר דהתם לא מציא לאיתהנויי מבעל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
דיספוד יספדון ליה כו׳ – כלומר יספוד לאינשי כי היכי דיספדון ליה נמי והיינו והחי יתן אל לבו שישתדל לעשות עם אחרים כדי שיזכה ויעשה לו כמו כן ולעיל מיניה כתיב טוב ללכת אל בית אבל וגו׳. מתני׳ קונם שאני נהנה לבריות – קונם יהא עלי כל מה שאהנה מן הבריות.
אינו יכול להפר ויכולה ליהנות מלקט שבחה ופאה – דלא של בריות הן אלא של הפקר. גמ׳ מדקאמר דאין יכול להפר משמע דאין בנדר הזה עינוי נפש משום דיכולה להתפרנס משלו.
אימא סיפא יכולה ליהנות בלקט שכחה ופיאה אבל מן הבעל לא אכלה – אלמא דבעל בכלל בריות הוא. ה״ג: אמר עולא לעולם בעל לאו בכלל בריות הוא חדא ועודי קתני כו׳ – ואין יכול להפר דמתניתין אכ״ע קמהדר דאין יכול להפר אליבא דכ״ע משום דלאו נדרי עינוי נפש הויין ולאו דברים שבינו לבינה. רב נחמן אמר לעולם בעל לאו בכלל בריות – והאי דקאמר אין יכול להפר א״צ להפר קאמר.
ויכולה ליהנות בלקט כו׳ – משנתגרשה קאמר דהתם לא מציא לאיתהנויי מבעל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush